... אף על פי שהמחבר הגיע למסקנה שיש לקדם את הרעיון להפוך ישראל ל-"מדינת כל אזרחיה", התוצאות שהגיע אליהן במשך פעולתו להפריך את האגדה של המצאת העם היהודי מרחיבות את השאילות סביב הגירסה של התנועה הציונית בדבר האגדה הזאת האחד גיסא, וגם בנוגע לתוכנית כיבושה של פלסטין והסבל שנגרם לעם הפלסטיני מאידך גיסא. הכותב מדגיש בהקשר זה כי הגירסה ההיסטורית הקובעת שהעם היהודי נמצא מאז ירידת התורה בסיני וכי כל הישראלים ממוצא יהודי הם צאצאי העם הזה שיצא ממצרים וכבש ארץ ישראל והתיישב בה כארץ מובטחת מאלוהים, גם הקים את ממלכות דוד ושלומו ואחר כך נחלק והקים את ממלכת יהודה וממלכת ישראל, וכי עם זה נדד לאורך כאלפיים שנים בתפוצות לאחר חורבן בית שני אבל למרות זאת הוא לא השתלב בעמים (הגויים) שחי בתוכם, הגירסה הזו אינה נאמנה אלא להפך היא הוכחשה מכל וכל ולא היה לה תומכים עד לסוף המאה ה-19 .
רק אז נוצרו הנסיבות שבהן העם הנרדם קם ונצל את ההזדמנות הנדירה לחדש את שיבתו למולדתו העתיקה. ישראלים רבים עדיין חושבים כי לולא הטבחים של הנאצים מליוני יהודים היו מהגרים לישראל ברצון, במלים אחרות שלומו זנד רואה כי התנועה הציונית היא שהמציאה את רעיון "העם היהוד האחד" במטרה להמציא לאומיות חדשה לקראת כיבוש פלסטין. התוצאה הטבעית, לפי טענת הציונות, היא
שהארץ הזאת שייכת רק לעם היהודי ולא לאלה הפלסטינים שבאו אליה במקרה ואין להם היסטוריה.
לכן המלחמות לכבוש את הארץ ולהגן עליה מן האויבים הן מלחמות צודקות. בד בבד ההתנגדות של התושבים המקומיים היא פעולת פשע שיש לחסל אותה בכל האמצעים.

                                                        עוד..