הישראלים והפלשטינים מקבלים את השנה החדשה 2009 באוירה של צפייה אצל שני הצדדים דבר המעכב יותר את המאמצים להשיג שלום שעדיין רחוק כל כך.

 האוירה של האופטימיות שנוצרה בעקבות ועידת אנפוליס ב-2007 נגמרה במהירות לנוכח המשכיותה של ישראל בבניית ההתנחלויות היהודיות , המחסומים הצבאיים וגם האלימות ברמועת עזה והמחלוקת בין הפלשטינים. כל אלה הביאו לעיכוב במשא ומתן למרות עשרות הפגישות בין שני הצדדים.

בצד הפלשטיני הנשיא עבאס הודיע כי הוא יכריז בקרוב על בחירות לנשיאות ולמועצה המחוקקת .

 אבל חמאס התנגדה לערוך את הבחירות למועצה המחוקקת לפני סיום תקופת המועצה הנוכחית בשנת 2010 . בו בזמן התנועה קראה לערוך בחירות לנשיאות בגלל סיום תקופת כהונתו של הנשיא עבאס. על השטח פרצו פעולות אלימות חדשותכין ישראל לפלשטינים לאחר שנסתיימה הפסאת האש בינם והכרזת חמאס שהיא תשמור על הזכות להגיב בחריפות על כל התקפה ישראלית . ישראל מצידה החמירה את הסגר על רצועת עזה דבר שגרם להסתבכות המצב ההומניטרי ברצועה שם חיים כמליון וחצי פלשטינים מתחת לקו העוני. (ניכולס בלהם) מקבוצת המשברים הבינלאומיים אומר כי בשנת 2008 גברו המחלוקות הפנימיים אצל שני הצדדים הפלשטיני והישראלי , והגורמים המדיניים התחילו להתחשב יותר בסיכסוכים הפנימיים. הוא הוסיף כי ישראל ניצבת מול המתיישבים הקיצונים המסרבים לצאת מן השטחים ,
 בעוד שהרשות הפלשטינית לא יכלה למנוע השתלטות חמאס על הרצועה. לפי (בלהם) כשלון שני הצדדים לפתור את בעיותיהם הפנימיים וההצהרות המדברות על יותר עימותים מציינים כי השנה החדשה תהיה שנה של יותר מהומות.

 (זכרייה אלקאק), הפרשן המדיני הפלשטיני מסכים לדברי (בלהם) ואמר כי המשא ומתן נתן שום הוצאות , הישובים הישראלים מתרבים והולכים והמחסומים הצבאיים הגיע מספרם ל-600 . (זכרייה) חושב כי הנשיא הפלשטיני שהוביל את השיחות עם ישראל למען הקמת מדינה פלשטינית ימצא את עצמו במצב קשה מאד אם (נתניהו) ינצח בבחירות הישראליות הבאות. הוא הוסיף כי ישנם למעשה שתי מדינות: המדינה הישראלית , ומדינת המתנחלים בשטחים. לכן אין מקום להקמת מדינה פלשטינית.