מאג'ד כיאלי סופר וחוקר פלסטיני אחרי שאמצה פתרון שתי המדינות לכ35 שנים והסתבבה עליו לש 16 שנים
( מחתימת הסכם אוסלו ) התחילה המנהיגות הפלסטינית להניף באפשרות לנטוש הפתרון הזה לטובת פתרון המדינה האחת הדו לאומית בודאי שאין בעיה תחלה לאנטרנטיבה הזו ההנהגה הפלסטינית כבר החטיאה לאסור עצמה תוך בברירה אחת אבל הבעיה טמונה בעליתה על השולחן כאמפולס ולהתנופף בו כלפי ישראל כתמרון וכאיום לה בתגובה על התחמקותה מפתרון שתי המדינות ומדיניות ההתנחליות בגדה המערבית .
והמציאות היא שהה צרוך להנהגה הפלסטינית למצוא עוד תחליפים לאומיים רבים אבל במקום לעשות כל נאסרה לפתרון מדינת הגדה והרצועה והגדילה התרבות הזו ופעולות המדיניות שיתאימו לברירה הזו התנועה הלאומית הפלסטינית הסתדרה על בסיס ישות הרשות ושכבה מדינית רחבה נתלתה בחייה למעמדה ומקומה ברשות...
גם מגזר פלסטיני רחב חי על הסופסידיה של המדינות הנדיבות כלומר 180 אלפים פלסטינים פקידים ברשות במשור האזרחי והבטחוני ( בגדה וברצועה ) גם הזדעזע מעמדו של אש''ף ( כסמל והיצוג) לטובת הרשות כסלע הפנה בעבודה הפלסטינית הן מצד ההנהגה הרשמית והן מצד האפוזציה ( כול חמאס ) וקשה לציי שהארגו ישוב למעמדו ותפקידו לא שאף אחד לא יתמוך בזה אלא שהזמן הביא הארגון עבר ונגמר .
נוסף לכל זה הארגון הפעיל כל מיני המאבק נגד ישראל לא רק המאבק המזויין אלא כל כל מיני המאבק הצבוריי מהקמת הרשות ( 1994 )כולל האנתפאדה הראשונה ( 1987 – 1993 ) והתוצאה היא שפתרון המדינה הדו לאומית אינו סתם אמפולס או תמרון עובר אלא עבודה שצריך להכין ולהתכונן לה ולאתגרים וההשלכות שלה הן הפלסטיניות והן הישראליות והסביר הוא שצריך לצאת מתהליך המשא ומתן כל עוד שלא הביאו לתוצאה הנדרשה ולהחליט על עתיה וגורלה של הרשות הקימת .
                                                   עוד..