האיום של המדינה האחת "על הצהרותיהם של סרי נוסייבה ואחמד קרייע (חלק שני)

 
     
 

איך להציג עניין המדינה האחת? העניין יוצג בתחום המדינה הציונית , כלומר "להחליף את המאבק למען העצמאות במאבק למען שוויון הזכויות וזכות השיבה", כפי שאומר סרי נוסייבה בעיתון (אלקודס- 16/8/2008). כך העניין יהפוך לנושא של הגשמת השוויון בתוך המדינה הציונית עצמה כעובדה הקיימת על השטח.
על אף כל הנאמר על המאבק או על שהמדינה הציונית לא תוותר על אופיה היהודי , אין זה משנה את העובדה שהמדינה האחת היא עצמה המדינה הציונית.
לכן לשכנע אותנו בצורך "להיאבק מבפנים" כדי להשיג שוויון , כך תעלם הזכות הלאומית ויהפוך העניין לשאלת זכויות אזרחיות במדינה הקיימת.
אין ספק שהרעיון הזה מהווה גורם חיובי הודות לזכות השיבה ואחר כך הפיכת הפלשטינים לרוב במדינה דימוקרטית, אבל אם "מסמך העצמאות" משנת 1988 והסכמי אוסלו הכירו במדינה הציונית כעובדה הקיימת על 80 % מארץ פלשטין , הרי לפי התוכנית הנ"ל ההכרה במדינה הציונית היא על כל שטח הארץ הפלשטינית . ובכך תעלם פלשטין ותשאר ישראל עם הבטחת זכויות שווים של תושביה הפלשטינים.
ובכן , המאבק יהפוך למאבק למען הזכויות האזרחיות כפי שעשו השחורים הארצות הברית ולא למען ארץ מולדת.
וכתוצאה לא יהיה עוד עניין פלשטיני, העניין הזה יוגבל רק בהגשמת השוויון עם המתנחלים ואולי גם בזכות השיבה, כלומר העניין יהפוך מעניין מדיני לעניין הומניתרי שיעורר את תשומת לב העולם. אבל נחזור לאותה שאלה שנשאלה מאז הוצג פתרון המדינה העצמאית :
האם המדינה הציונית תסכים על כך?.
אך מתברר שהמדינה הציונית אינה מעוניינת בפתרון זה והלחץ הבינלאומי לא הצליח לשנות את עמדתה. גם לא הייתה אפשרות להפעיל אמפרגו כולל על המדינה הציונית כדי להסכים על פתרון זה כפי שקרה בדרום אפריקה בגלל רגישות "השאלה היהודית" ובעיקר בגלל האינטריסים של ההון האימפריאליסטי.
ברור שהצהרותיו של הנושא ונותן הפלשטיני מגלות כי הדרך סתומה וכי כל הוויתורים לא הביאו שינוי כלשהו. אבל האם שינויה של המטרה יביא לשינוי המשוואה? ככל הנראה אין זה אפשרי , כי המדינה הציונית מעוניינת בשליטה על כל פלשטין (אולי חוץ מעזה , ואולי עם איזורים ערביים אחרים) , מה גם שהיא שואפת לכפות את יהודיות המדינה ואפילא להשתלט על הסביבה הערבית תוך כדי הרחבת ההתיישבות ובניית היישובים וגם לרכז את התושבים הפלשטינים בגדה המערבית בקנטונים בודדים.
אלה הן עובדות המעידות על האופי והמטרה האסטרטגית הציונית, לכן את הפתרון הזה אינו רצוי מבחינת הציונות.