אין עוד מקום לפתרון שתי המדינות לסיכסוך הישראלי-פלשטיני. תשכחו מכל הוויכוחים האינסופיים על מי הגוש מה ?, מי סירב את מי ? , ואם תהליך אוסלו כבר מת ברגע ש (יאסר ערפאת) התרחק או כאשר אריאל שרון סייר במסגד אל אקצא?.

 החשוב הן העובדות הקיימות על השטח ועיקרן שאחרי ארבעים שנה של התישבות יהודית מאסיבית על השטחים הפלשטינים שנכבשו במשך מלחמת 1967 , ישראל כעת שולטת בשטחים האמורים להקים עליהם את המדינה הפלשטינית.

 אחרי ששים שנה להקמתה של ישראל והשמדתה של פלשטין, חזרנו לנקודת ההתחלה: שני עמים חיים בארץ אחת, ואם לא תהיה אפשרות לחלק את האדמה אז צריך לחיות בה בשוויון.

 אני מבין שהמצב הזה אולי יפתיע את האמריקאים לאחר שנים של מאמצים להשגת פתרון של שתי מדינות , וההרגשה שהסיכסוך כמעט קרוב לפתרון.

 קשה להסכים שפתרון זה אינו מעשי אבל זה נכון, הרעיון של שתי מדינות בלתי מוצלח.

 מדיווחי הלשכה לענינים הומניתריים באו"ם שפורסם בקייץ שעבר, עולה כי התשתיות הישראליות (כבישים, יישובים, מתקנים צבאיים ...

 וכולי) משתלטים על 40 אחוז משטחי הגדה המערבית הנמצאים בשליטה ישראלית, משום שישראל חלקה בצורה מתוכננת את השטחים לעשרות איזורים נפרדים בשליטה בלעדית ישראלית דרך 612 מחסומים ונקודות בדיקה.

 גם לפי הדיווח , כי בקרב המתנחלים היהודיים בשטחים, שמספרם הגיע לכחצי מליון נפש, עלה שיעור הלידה פי שלושה יותר השיעור הלידה בשאר החברה הישראלית. אם יימשך הדבר יוכפל מספר המתנחלים למליון בפש בתוך שתים עשרה שנים.

 כידוע שהמתישבים רובם חמושים ואין זה מתקבל על הדעת שייותרו מרצון על השטחים "שנתן להם אלוהים"