אפשר לפרק את הנשק של המדינה הפלשטינית: על רקע אמונתו של הכותב שבהסכמים בטחוניים ניתן להגיע לנוסחה משותפת בין הצדדים הישראלי והפלשטיני.
הוא משוכנע גם באפשרות להגיע להבנה בנוגע לנשק של המדינה הפלשטינית משום שהצד הישראלי רואה באפשרות שיהיה למדינה הפלשטינית כוחות צבאיים סדירים בלי להתחמש בכמה סוגי נשק כמו מטוסים ומסוקי קרב, טנקים, וטילים דבר שהצד הפלשטיני אולי יסכים עליו.
אבל הכותב ציין עוד כי קשה לבצע הסכם כזה בגלל הברחת הנשק ואף תעשיית רוב סוגי הנשק שימנע מהצד הישראלי להחזיק אותו ביחוד לאורך הגדה של הירדן. בנושא זה הכותב מגיש שתי אופציות לפתרון הבעייה :
הראשונה:
על ישראל לחזק את השגחתה על הירדן שניתן להבריח את הנשק ממנו לתוך הצד הפלשטיני באמצעות פריסת כוחות בטחוניים לפחות על שטח של שמונה עד עשרה ק"מ דבר המחייב השתלטות ישראלית על כ-11 % משטחי הגדה המערבית , זה לא יוסכם מן הצד הפלשטיני.
על- כן ישראל תבקש מירדן לעשות את המשימה הזאת. האופציה השנייה: פריסת כוחות בינלומיים לאורך הגבול דבר שישראל לא תראה לנכון. שר לנוכחות המודיעין הישראלי בגדה המערבית , נמצאים כעת בסיסים רבים של המודיעין הישראלי כדי לעקוב אחרי הפעילות העויינת בשטחים הפלשטינים ובמדינות השכנות ,המחקר מצפה כי הצד הפלשטיני ידרוש לסגור את המשרדים האלה כהוכחה לריבונות לאומית , אבל הצד הישראלי יתנגד.
לכן הדיונים יתמקדו על האפשרות להביא מערכות בטחוניות זרות בשטחים הפלשטינים, אז אפשר למצוא נוסחה לנוכחות מודיעינית ישראלית אבל המשא ומתן בנושא זה צריך להתמקד על ארבעה נושאים עיקריים: -
מספר המשרדים מודיעיניים שיוקמו בשטחים הפלשטינים? - מי ינהל את המשרדים הללו? - למי תהיה ההשתלטות בגבול ובדרכים המובילים למשרדים אלה ? - מה הזמן שיוענק לגורמים שיפעלו במשרדים?.
הכותב מציין בהקשר זה כי הפלשטינים ידרשו לקבוע זמן מסוים לנוכחות המשרדים המודיעיניים בשטחים הפלשטיניים, אבל ישראל מצידה תתעקש על שמשרדים אלה יהיו קבועים.